הרוחות של תיאטרון "תמונע"

הרוחות של תיאטרון "תמונע"

אני אתחיל את הפוסט בזה בגילוי נאות:

בערך 80% מחברי we are ghost הם אנשים שאני מכיר ואוהב מאוד באופן אישי, מצד שני גם 80% מהאנשים שראיתי בהופעה בארץ בשנים האחרונות, לכן זה אולי גילוי נאות אחד מבטל את השני.

We Are Ghosts הוא מעין אסופת נגנים משתנה אשר נפגשת מעת לעת לכמה שעות של סשן אילתורים מוקלט. את הסשנים המוקלטים הללו לוקח בני "מופרלקסיס" אסתרליקס ממקסס, ממסטאר ומגבש אותם לכדי אלבום (שניתן להורדה בשיטת "שלם כפי רצונך" בעמוד הבנדמקפ של הלהקה). את האלבום השלישי החליטו החבר'ה להקליט בהופעה חיה. את האלתורים שלרוב שמורים לאולפנים הם החליטו לעלות על במת תיאטרון תמונע.

נכון לאתמול, We Are Ghosts היו:

‫אודי רז‬, ‫דני רווה‬, אורי דרור, נועה מגר, גיא חג'ג', Saccadic Eye Motion, מתן נוייפלד, מורפלקסיס, דויד פרץ, יהוא ירון, שיר-רן יינון.

בעיניי, אלתור- אם זה בשירה ואם זה בנגינה – זה סוג של דיבור אסוציאטיבי. הכישרון והניסיון של נגן הוא כמו אוצר המילים שלו. כמה שהוא יותר רחב הוא יידע לבטא את עצמו יותר טוב. את יכולת הביטוי של רוב מי שהיה אתמול על הבמה אני מאמין שאתם כבר מכירים משלל הפרוייקטים ופעילותיהם המוזיקליות. השיחה שהייתה על הבמה לעומת זאת, אפילו הצליחה להתעלות על סך מרכיביה המשובחים.

כל שיר מתחילים מתוך תו, סאונד או אפילו תחושה מסויימת שאחד מהנגנים יוזם. לאט לאט בתיאום (לרוב כמעט) מושלם שרק תגובה ספונטנית אמיתית יכול להפיק שאר הנגנים מתחילים להגיב לו. התוצאה נעה מרגעים אווירתיים חלליים דרך אלתורים קראוט רוקיים הזויים וסשנים של להקות פסיכודליות שונות מהסבנטיז (הרפרנס שאני חושב עליו הוא האלבוםmushroom head של Can) ונגמרים לעיתים בפיצוצים ששמורים ללהקות פוסט רוק מהטובות ביותר. הקליימקסים לא בהכרח מגיעים בשיא הרעש אלא גם בנקודות השקטות והאינטימיות ביותר שהסאונד שלהם יכול להנפיק.

ברקע הוצג וידיאו ארט שרק הרחיב והמחיז את התחושות שהמוזיקה עצמה עוררה (על הוידיאו ארט אחראיים מירב שחם ופלנקטון) והשלימו אותה בסנכרון נהדר. השילוב של הדברים גרם לתיאטרון "תמונע" שלרוב תקוע בין המעונב למלוכלך להפוך לערב אחד לשדה התרחשות אורבני אמיתי.

בשנה האחרונה הייתי בהרבה הופעות ישראליות במועדוני הופעות שונים. ראיתי להקות שעומולות חודשים על האירוע שלהם, מתכננות, בונות ועושות. מה ש – We Are Ghostsהצליחו לעשות לי אתמול, הרבה זמן לא חוויתי. למשך כמעט שעתיים נקרעתי מתוך המציאות היום-יומית שלי, מתוך המחשבות, התחושות והדאגות הקבועות ופשוט הוצנחתי לתוך מקום אחר.
שעתיים הופעה זה לא דבר פשוט ולרוב דורש ניסיון של ללהקות מנוסות בעלות רפרטואר עשיר. בערב הזה היו לדעתי בין 4 ל – 5 קטעים בלבד. הם היו ארוכים, קשים , מאתגרים ולא בהכרח תמיד קוהרנטיים. כל אלו לא נאמרים בגנאי, אלא בסיפוק עילאי.

הרבה מאוד זמן לא ראיתי הופעה שהצליחה לרתק ולהעביר אותי חוויה כמו ההופעה הזו. כזו שהמוזיקה בה מתעלה מעבר להתרחשות הפיזית שעל הבמה, בה כל נגן נותן את הכישרון שלו לידיים של היצירה הכללית ללא כוונה לקבל ממנה חזרה. הופעה כזו שמשאירה אותך חסר מילים וכמעט נבוך מהמעמד של לבוא ולברך את חבריך שכרגע היו על הבמה על זה שחלקו איתך רגע אינטימי כ"כ שהם עצמם יצרו.

ההבדל הדק בין הופעה להתרחשות. הערב של We Are Ghostsהיה התרחשות מוחלטת ונהדרת.

נ.ב

את האלבום הראשון והשני (שגם הם מורכבים מאילתורים נהדרים) ניתן להוריד בשיטת "שלם כמה שנראה לך נכון" (תזכרו שהכסף הולך למען הקלטות והאלבומים הבאים – אז יש לכם הזדמנות לתמוך ישירות ביצירה של מוזיקה חדשה שתוכלו להינות ממנה).

לקניית / הורדת האלבומים:

http://weareghosts.bandcamp.com

ולאחרונה גם נפתח ערוץ יוטיוב עם קליפים / תיעוד של צילומים מהסשנים:

http://www.youtube.com/user/AreGhosts