מה זה משנה מה דעתי. תהיה בירה! - וועידת המוזיקה של הייניקן
הקונספט של פאנלים ביום והופעות בלילה הוא קונספט מעולה שמשרת היטב את התחושה הבינלאומית.
לשבת בבוקר ולהשקיע את הזמן בדיונים על תרבות, מוזיקה ונושאי הלווין שלהם כאילו מעולם לא היו לנו "משטי שלום” או ראש ממשלה עם יכולת קוניטיניאינטי שהייתה משאירה את אבי ביטר מובך. בערב להינות מהופעות שנחשבות ל"חמות" גם בעולם ולא רק באוסף הקסטות הנוסטלגי שקשה לנו לזרוק לפח בגלל סיבות סנטימנטליות שלא לומר ארכיוניות.
לשבת בבוקר ולהשקיע את הזמן בדיונים על תרבות, מוזיקה ונושאי הלווין שלהם כאילו מעולם לא היו לנו "משטי שלום” או ראש ממשלה עם יכולת קוניטיניאינטי שהייתה משאירה את אבי ביטר מובך. בערב להינות מהופעות שנחשבות ל"חמות" גם בעולם ולא רק באוסף הקסטות הנוסטלגי שקשה לנו לזרוק לפח בגלל סיבות סנטימנטליות שלא לומר ארכיוניות.
הבעייתיות היא לא במותג.
אבל כמו שאמרתי קודם. מעבר לשכבת השמחה החיצונית, הנושא הוא קצת יותר מורכב בעיניי.
זוהי לחלוטין יוזמה מעולה וראוייה לציון. גם כי היא מצליחה להביא לכאן דמויות חשובות ומעניינות מתעשיית המוזיקה הבינלאומית ( מתוך הרשימה של האורחים הבינלאומיים אני אישית הכי מצפה לשמוע את Panos Panay, האדם שייסד את הפלטפורמה המעניינת – אך זקוקה עוד לפיתוח - SonicBids) וגם העובדה שיש ניסיון ליצור פה מסורת עם חשיבות תרבותית אמיתית. הבעייתיות שלה היא המיקום.קצת מוזר לבסס וועידה שמתיימרת לדון בתעשייה המוזיקה והעתיד שלה דווקא במדינה שאין בה באמת תעשיית מוזיקה וגם זו שיש, תקועה אי שם בשנות השמונים.
בבחינה התיאורטית, ככנס מקצועי,”וועידת המוזיקה הבינלאומית" של הייניקן עומד בתקנים בינלאומיים. רשימת הפאנלים ארוכה והנושאים רלוונטיים ומסקרנים"
“אמנות עיצוב המוזיקה" שמדבר על מוזיקה מפרספקטיבה של עיצוב גרפי, עטיפות אלבומים ולוגואים. “מינוף וחשיפה לשוק המוזיקה הבינלאומי" שמדברת על פלטפורמות אינטרנטיות למינוף העשייה המוזיקלית בעולם, “פיתוחים בעולם הניו מדיה" וכמובן "מוזיקה או רייטינג, ערוצי המוזיקה לאן?”. הרשימה עוד ממשיכה.
“אמנות עיצוב המוזיקה" שמדבר על מוזיקה מפרספקטיבה של עיצוב גרפי, עטיפות אלבומים ולוגואים. “מינוף וחשיפה לשוק המוזיקה הבינלאומי" שמדברת על פלטפורמות אינטרנטיות למינוף העשייה המוזיקלית בעולם, “פיתוחים בעולם הניו מדיה" וכמובן "מוזיקה או רייטינג, ערוצי המוזיקה לאן?”. הרשימה עוד ממשיכה.
הנושאים בכנס הם מעניינים ויכולים להוות בסיס לדיונים מתמשכים ולהפריית המחשבה היצירתית אלמלא היו מתקיימים בצורה כמעט מנותקת מהתרבות הישראלית.
הקהל לו מיועד הכנס (אשר השפה המדוברת בו היא עברית) הוא אנשים מתעשיית המוזיקה בארץ. “תעשיית המוזיקה בארץ" לאותם יומיים של הכנס אינה כוללת בתוכה את המוזיקה המזרחית, את תרבות גלגל"צ, התייחסות למהו סיבוב הופעות בארץ ישראל והעובדה שהכי קרוב שיש לנו מודעות ל - "פלטפורמות מינוף וחשיפה לשוק המוזיקה הבינלאומי" זה איך לפתוח Fan Page בפייסבוק. גם בנדקמפ, עדיין לא חילחל אצל כולם.
קריירה בונים. לא נתקלים בה בטעות. LCD Soundsystem
אחד הדברים הזכורים לי במיוחד מהכנס הקודם היה הפאנל בו התארחו החבר'ה המקסימים של LCD Soundsystem אל מול סקאזי, תמיר מוסקט ואסף אמדורסקי. בעוד ג'יימס מרפי הרבה להתנסח, לדבר על הבנייה של אסתטיקת הסאונד שלו, ה"מורשת" המוזיקלית וסיפור החיים שהביא אותו להיות מי שהוא מוזיקלית בימינו ישבו מולו שלוש מוזיקאים ישראלים( למעט מוסקט, מה שלא מפתיע אותי) אשר נראו כאילו הקריירה שלהם היא מקרית לחלוטין. סקאזי היה עסוק בלהעביר בדיחות על זה שהוא חייב להשתין ולכמה בי פי אם הוא מגיע בהופעות שלו ביפן ואמדורסקי שרוב הזמן היה עסוק בלבדוק איך הוא נראה למעט רגע מביך אחד בו הוא פתח במונולוג על כך שלדעתו לא צריך לאלתר בהופעות וצריך כמה שיותר לספק את הקהל ולתת לו לשיר את השורות שהוא אוהב לשיר. “כל הסולואים הארוכים האלו זה רק מוזיקאים שמעשעים את עצמם, הקהל משתעמם מזה" (לא ציטוט, אבל פראפרזה די מדוייקת).
אמנים / לייבלים שלוקחים את עצמם ברצינות ובאים ללמוד יוכלו להפיק המון תועלת מרצף הפאנלים הצפוי. אם לא טיפים קונקרטיים אז לפחות לרכוש כמה וכמה תובנות על תעשיית המוזיקה בארץ ותעשיית המוזיקה בחו”ל (שתי חיות שונות לגמרי). אני יכול רק לדמיין מה לייבלים פעילים ושאפתניים כמו אנובה או אמנים שונים ששרים באנגלית ומקווים לפרוץ בחו"ל יכולים להפיק ולעשות בזכות הכנס הזה. במחשבה שנייה, אני חושב שיכול היה להיות אפילו מעניין יותר פאנל שמורכב מאמנים כמו הבלקן ביט בוקס, אסף אבידן, גבע אלון, יובל הרינג ונציגים של אנובה שיסבירו עבודה ישראלית בחו"ל, אנשים שחוו וחווים זאת על הבשר שלהם, גם את ההצלחה וגם את הכישלון.
הרושם מהכנס שיתקיים בשלישי הקרוב בטח ייעלה בפוסט עתידי פה.
בינתיים אני יכול לשמוח שלפחות יש תירוץ לפגוש הרבה חברים ואנשים טובים, להתעדכן קצת, לשמוע רעיונות מעניינים מאנשים גדולים ולרגע אחד לתת תחושה שברגע שנצא מאולם ההרצאות של גני התערוכה נחווה תרבות מוזיקה אחרת בארץ, החום יירגע קצת ויירד גשם נעים לסירוגין.
בינתיים אני יכול לשמוח שלפחות יש תירוץ לפגוש הרבה חברים ואנשים טובים, להתעדכן קצת, לשמוע רעיונות מעניינים מאנשים גדולים ולרגע אחד לתת תחושה שברגע שנצא מאולם ההרצאות של גני התערוכה נחווה תרבות מוזיקה אחרת בארץ, החום יירגע קצת ויירד גשם נעים לסירוגין.
בחום הזה, וועידה של הייניקן באה טוב. לא משנה מה הנושא.
רשומות
