1 com

האם אפל תציל את תעשיית המוזיקה?


פוסט זה פורסם במקור באתר ניוזגיק .

במסגרת ה-WWDC11, הציגה אפל את ה – iOS 5 ואת הOSX Lion ושירות הענן החדש ה – iCloud. ה – iCloud הביא איתו את בשורת הסנכרון האוטומטי בין תמונות, מסמכים, אפליקציות ועוד, אבל החדשות האמיתיות לעולם המוזיקה היו המודל החדש ל – itunes והדרך בה נצרוך מוזיקה דרכה בעתיד.
השמועות על המעבר של אייטיונז לענן מלוות את חובבי המוזיקה וחובבי אפל כבר הרבה זמן והניחושים לגבי טיב השירות החדש היו רבים. איך בעצם הופכים את המוזיקה שלנו לנגישה מכל מקום ובכל זמן ואיך למעשה מתגברים על הפריצות הגדולה בנושאי זכויות יוצרים.


אמזון וגוגל – להעלות את כל המוזיקה לענן

בניסיון להקדים את המאוחר אמזון וגוגל כבר השיקו שירותי ענן משלהם, התומכים בהעלאת ספריות המוזיקה הפרטיות ונגנים מבוססי רשת שיאפשרו זמינות מלאה של המוזיקה.
הפתרון של שתי החברות הוא לבקש מהמשתמשים להעלות את המוזיקה שיש להם על המחשב (לא משנה מה המקור שלה / חוקי – לא חוקי) לחשבונות משתמש ייעודיים ב"ענן" שלהן. לחשבונות האלו אפשר לגשת מכל מחשב או מכשיר והנה המוזיקה שלכם איתכם בכל מקום.
הבעיות הבולטות פה הן :
1. מה עם זכויות יוצרים ותמלוגים? (אף אחת מהחברות לא דיברה עם חברות התקליטים, אמנים או חברות מו"ל על הנושא)
2. מעניין כמה זמן לוקח למשתמש ממוצע להעלות את כל ספריית המוזיקה שלו לשרת של אמזון או גוגל.
המודל של אפל לשירותי הענן הוא קצת שונה ואפשר לומר שאולי קצת יותר מקיף, ולפני שמדברים על איך תעשיית המוזיקה מרוויחה מזה, צריך להביא את אופי השירות ומה הוא נותן למשתמשים שלו.

בדרך לשירותי הענן עוצרים בחברות התקליטים הגדולות

אחד היתרונות הגדולים של אפל על גוגל הוא מספר החשבונות הפעילים שמשתמשים באייטיונז כדי לקנות ולצרוך מוזיקה. גוגל היא אמנם טובה ואמינה באימייל ובשירותי החיפוש שלה, אבל גוגל ומוזיקה זה קישור חדש. גוגל צריכה להתחיל להסביר למשתמשים שלה מה הקשר בינה לבין נגן מוזיקה שיושב בענן שלהם. יותר מזה, ההקשר בין גוגל למוזיקה כל כך זר, שאפילו אין להן קשר ממשי לספריית המוזיקה של המשתמשים. היא צריכה שכל משתמש יתחיל לעלות את המוזיקה שלו לשירות שלהם.
אמזון מוכרת מוזיקה כבר הרבה מאוד זמן. אבל אמזון היא לא אמצעי להאזנה למוזיקה. הקשר המוזיקלי בין המשתמש לאמזון נגמר בסוף הורדת הקובץ ומשם הוא עובר הלאה לנגן המועדף עליו.
אפל מחזיקה בשני הצדדים פה – יש לה גם חנות מקוונת לקניית מוזיקה (עם הרבה מאוד משתמשים) וגם נגן מוזיקה פופולארי מאוד (אשר מהווה את בסיס חווית המשתמש של כל המוצרים הניידים של החברה).
אפל, כחנות שמוכרת (ומקבלת אחוזים נכבדים) מוזיקה – יודעת שהכנסות זה הכנסות, זכויות יוצרים זה זכויות יוצרים ולא ממהרים לוותר על ה”זנב הארוך” שחנות האייטיונז נותנת להם. אפל גם יודעים שהחוזים הקיימים שלהם עם חברות התקליטים מקדמים אותם בצורה יוצאת דופן (ע”י תכנים בלעדיים, השקות מוקדמות, מבצעים רק לרוכשים דרך אייטיונז). שיתוף פעולה עם חברות התקליטים יכול להוליד צאצאים יפים ואטרקטיביים מאוד.
הדבר הראשון שאפל עשתה היה לחתום עם ארבע חברות התקליטים הגדולות – מה שנותן להם את האפשרות להשתמש במאסטרים של 18,000,000 שירים כבר בנקודת ההתחלה. השירים האלו זמינים כבר עכשיו במערכת הענן החדשה באיכות מקסימלית.
מה זה אומר עבור הצרכן? שלעומת גוגל, אין צורך להעלות את השירים שלך לענן ולבזבז שעות (אם לא ימים, אם לא שבועות) כדי לסנכרן את הספרייה הפרטית. המערכת עצמה מאתרת איזה שירים המשתמשים רכשו ופשוט “פותחת” להם את האופצייה לשמוע את השיר והם מנגנים אותו מתוך מערכת אחת גדולה וקבועה. הזמינות היא מיידית ובאיכות גבוהה יותר מהמוזיקה שרכשתם בעבר.
והפוטנציאל עוד גדול, תחשבו על שירים שמשוחררים אוטומטית מתנה לכל המשתמשים באייטיונז? המתנות וקידום האמנים יכול להיות הרבה יותר ישיר, והרבה יותר קורץ.

Show me the money

לפי המודל החדש אותו הציגה אפל ב – WWDC 11 יש למשתמשים שלה שתי אפשרויות:
1. סינכרון אוטומטי של השירים שנרכשו דרך ה – itunes. די מדבר בפני עצמו. כל שיר שנרכש בעבר / יירכש בעתיד דרך חנות האייטיונז יסונכרן אוטומטית לכל המכשירים שמחוברים לאותו חשבון משתמש (בעלי אותו Apple ID) בלי צורך לסנכרן בעזרת כבל כל פעם מחדש. המודל פה הוא די פשוט – אם שילמת על שיר, אין סיבה להגביל אותך או להקשות עליך להשתמש בו איפה שתרצה. באותה מידה, אם היינו קונים דיסק בעבר, אף אחד לא היה אומר לנו איפה להשמיע אותו ובכמה מערכות סטריאו שונות. המודל הכלכלי פה של איך חברות התקליטים / אמנים מרוויחים הוא די פשוט וברור. שלם עבור שיר / אלבום.
2. להרוויח גם מהמוזיקה הפיראטית. איך מרוויחים מהורדות חוקיות זה לא חוכמה. איך מרוויחים מהורדות לא חוקיות וצריבות? זאת השאלה שמתקילה את תעשיית המוזיקה הרבה מאוד זמן. אם כל המוזיקה שקנית דרך האייטיונז מסונכרנת אוטומטית לכל המכשירים, מה אני עושה עם המוזיקה שיש לי "בדרכים אחרות"? אפל נותנים שתי אופציות: 1. תמשיכי לסנכרן בעזרת כבל. 2. iTunes Match.
Itunes Match הוא למעשה שירות אשר אפל דורשת עבורו 25 דולר בשנה (שזה מעט מאוד כסף) שמאפשר לך להזין את השירים שיש לך על המחשב שלא נקנו דרך האייטיונז לענן. המערכת שלהם מזהה איזה שירים יש בספריית המוזיקה של אפל ובדיוק כמו בקבצים שנרכשו באייטיונז, למעשה פותחת לך את אפשרות השימוש בהם (שירים שלא נמצאים במערכת של אפל, צריך להעלות אותם לשרת כמו במערכת של גוגל). מתוך ה – 25 דולר הללו, אחוז מסויים מגיע גם לחברות התקליטים (תכפילו 25 דולר בכמות המשתמשים הפוטנציאליים והסכומים יחסית מצטברים).
אמנם 25 דולר הם שווי ערך לשני אלבומים מלאים ורוב הסיכויים שמי שישתמש בשירות יסנכרן כמה מאות אם לא אלפי שירים אבל למעשה שווי הרווח עצמו פחות משנה. החלק המעניין פה הוא שזוהי פעם ראשונה שיש מודל שמצליח להרוויח כסף חזרה גם ממוזיקה שהורידה אותה בצורה פיראטית. השאלה הבאה היא – האם ה – iTunes Match פה כדי להישאר, או כתקופת מעבר למעשה?

גם הפיראטים מתחילים לשלם

חוויית משתמש, נוחות והרגל

אם יש משהו שאפל יודעים עליו דבר או שניים זוהי חווית המשתמש. אם נחדד את זה, אפשר לומר שאפל יודעים שאנחנו פרייארים של נוחות. ברגע שאנחנו מתרגלים למשהו פשוט, נוח ומהיר יותר יהיה לנו מאוד קשה לחזור אחורה ולוותר עליו. גם אם הוא עולה לנו כסף.
אחד הדברים השנואים על משתמשי אפל ואחד הנושאים אותם החברה מנסה לקדם עם ה – iOS 5 הוא עידן הפוסט – כבל. לא צריך עוד כבל כדי לסנכרן בין המכשירים. הסנכרון תמיד לוקח הרבה מאוד זמן, צריך לזכור לסנכרן בין המכשירים כדי שהלו”ז ויומן אנשי קשר יהיו מעודכנים או כדי להעביר מסמכים. מעכשיו – כבר לא צריך את הכבל עבור זה. למעשה, האופציה היחידה שבה צריך להשתמש עכשיו בכבל היא כדי לסנכרן שירים בין המכשירים השונים, במידה ואתה לא בוחר להשתמש בשירות ה – iTunes Match ולא קנית את השירים דרך החנות עצמה. כלומר, הפיצ'ר היחיד שנשאר “טרחה” ושדורש כבל, הוא סינכרון מוזיקה שהורדת בחינם / פיראטית / מחוץ לחנות האייטיונז ובלי חשבון iTunes Match.
עם הזמן, הסינכרון הפיזי הזה ייעשה יותר ויותר מטרד לעומת הסינכרון של הפי'צרים האפליקציות האחרות מה שכנראה ידחוף יותר ויותר אנשים לרכוש את המנוי השנתי ב-25 דולר. יותר אנשים ישלמו גם על מוזיקה שהורידו בצורה לא חוקית. אני מנחש שבשנתיים שלוש נראה תנועה יחסית ערה לכיוון הזה.
נוחות היא תכונה שמתרגלים אליה מהר מאוד. והקנייה דרך האייטיונז היא אחת מצורות הקנייה הנוחות ביותר. משתמשי אייפון ואייפד כבר מכירים את האצבע הקלה על כפתור הקנייה של אפליקציה ב 99 סנט.
אם נמשיך בקו המחשבה שמתמקד בנוחות, גם הורדת מוזיקה ממקור חיצוני, להזין אותה לאייטיונז ולסנכרן אותו בעזרת iTunes Match יהפך מהר מאוד ללא נוח ופחות אינטואיטיבי לעומת קנייה ישירה. אם בכל מקרה משלמים כסף על שני השירותים (קנייה של שיר ו – iTunes Match) מה בעצם מונע מהצרכן להתפתות לעוד קיצור דרך בדרך לסינכרון המיוחל ופשוט לקנות את המוזיקה ישירות מאייטיונז?
זהו תהליך שייקח עוד כמה שנים וגם אז ברור שלא יכחיד את תעשיית ההורדות הפיראטיות או יחזיר את חברות התקליטים להתהילתם של תחילת מהפכת נאפסטר. אבל זהו מודל אשר עושה צעד משמעותי לרצות את שני הצדדים ולהחזיר מעט כסף לתעשיית המוזיקה.

אי אפשר לנצח חינם

כבר שנים שאפל יודעת לחנך את הקהל שלה לשנות הרגלים, וזה לא מקרה שאייטיונז היא חנות המוזיקה המקוונת המצליחה ביותר.
אפל יודעת שבתחרות כנגד מוזיקה פיראטית המחיר הוא לא התחרות האמיתית. אי אפשר לנצח חינם. אפל משחקת במשחק הנוחות. מי שמוריד מוזיקה פיראטית כבר הצהיר בעקיפין שהוא לא מעוניין לשלם על התוכן שהוא צורך, אבל עבור שירות שמספק נוחות, מסתמן שאנשים מוכנים לשלם הרבה.
Read more »
0 com

אירוח בשחרזאדה - לקריאה והאזנה


ביום שני האחרון היה לי את הכבוד והכיף להתארח בקול הקמפוס, בתוכנית "שחרזאדה" עם אסף קפלן.

למי שלא מכיר, “שחרזאדה" היא תוכנית שמשודרת כל יום שני בין השעות 21:00 ל – 22:00 בקול הקמפוס.התוכנית מתמקדת ברוק מתקדם, פסיכודליה ובלוז ישן.



למרות שגדלתי על ברכי הפרוג (מקרימזון, ג'נסיס, פינק פלויד, ELP ועד maxophone האיטלקיים, anglagard ועוד הרבה) עבר הרבה זמן מאז שממש חפרתי תוך הסגנון הזה. כשאסף הזמין אותי להתארח שמחתי להזדמנות לחזור לכמה דברים ישנים יותר וכמה ישנים פחות.

להאזנה לתוכנית - לחצו כאן






קצת על השירים והאמנים שבחרתי:
  1. Alexander “Skip” Spence – Cripple Kreek
    סקיפ ספנס הקנדי הוא מעין סיד בארט. הוא הקים את להקת מובי גרייפ והיה הגיטריסט שלה עד 1969, תופף באלבום הבכורה של ג'פרסון איירפליין ולאחר מכן שיחרר אלבום סולו יחיד בשם OAR שאם אני לא טועה הוקלט מתוך בית חולים כזה או אחר (בעיות סמים ומחלות נפש). הוא נפטר ב- 1999.

  2. Eela Craig – Loner Rhyme
    להקה אוסטרית שמשלבת פרוג וג'ז שמשלבת הרבה טקסטים נוצריים במוזיקה שלה. הלהקה הייתה פעילה בעיקר בשנות השבעים – שמונים, מה שגם מתבטא הרבה פעמים בתפקידי גיטרה המעט קיטצ'יים. עוד לא מצאתי בנאדם / אתר אינטרנט שיודע להסביר את משמעות השם של הלהקה.

  3. Kaleidoscope – I Think it's alright 
    להקת פסיכודליה מקסיקנית עמוק מתוך שנות השישים שלצערי קשה מאוד למצוא עליהם מידע.

  4. Methuselah – Fireball Woman
    כשחברת התקליטים אלקטרה (The doors, Judy Collins) החליטה שהיא רוצה להרחיב את כוחה אל מחוץ לארצות הברית, אנגליה הייתה המקום. "מתושלח" , להקת רוק פסיכודלית הייתה אחת הניסיונות של החברה. ניסיון שכשל למדי. הם חתמו על חוזה לשלושה אלבומים, מתוכם רק אחד ראה אור יום. האלבום השני הוקלט ולמעשה די נעלם.

  5. Flower Travelin' Band – Satori part 2
    יפנים לנצח יהיו יפנים. להקת רוק פסיכודלי שלעיתים נוגע בפרוג. הלהקה היא אחד ממספר פרוייקטים של יויה אוצ'ידה. הסיפור מספר שהלהקה הוקמה כאשר יויה חזר מביקור אצל ג'ון לנון באנגליה בשנות השישים. האלבום Satori הוא אחד מהרבה מאוד שיאים מוזיקליים של להקה המצוינת הזאת.

  6. Som Imaginario – Super God. 
    בצורה מאוד כנה. אני לא יודע כלום על הלהקה הזו חוץ מאשר היותה ברזילאית. ביום התוכנית רציתי לגוון עם משהו שאני דווקא לא מכיר ופניתי ליאיר יונה, שבעיניי הוא מאסטר בתחום ויש לו המלצות מצוינות פעם אחר פעם. הוא המליץ על הלהקה והשיר הזה, שמעתי, התלהבתי ולקחתי. תודה יאיר!

  7. ProjeKct 1 – 4ii1
    ב 1997 חברי קינג קרימזון התפרקו, או ליתר דיוק התפזרו לתקופה. המטרה הייתה לאסוף חומרים לאלבום החדש תחת השם "קינג קרימזון" אבל בדיסקרטיות. הם הקימו 4להקות (פרוייקטים 1 – 4). כל להקה הורכבה מתפזורת שונה של חברי ההרכב. הפרוייקט הראשון כלל את המתופף ביל ברופורד, הבאסיסט טוני לוין, הגיטריסט טריי גאן, ורוברט פריפ מנהיג ההרכב על גיטרה. הקבוצה הזאת התקיימה למשך ארבעה לילות רצופים בלונדון והמופע כלל אילתורים בלבד.

  8. Neal Morse – Time Changer
    את המוזיקה של ניל מורס הכרתי עוד מימי Spock's Beard, להקת ניאו-פרוג מקליפורניה, מלאה בקיטצ' מוזיקלי, השפעות מג'נסיס וג'נטל ג'ייאנט, אבל בכללי, ההקבלה ללהקת בנים רק בפרוג.ב – 2001, אחד שיצא אלבום מופתי וכפול של הלהקה (Snow) עזב ניל מורס את הלהקה ואת להקת הצד שלו Transatlantic לטובת התחזקות דתית. מורס שנהייה נוצרי אדוק החל להוציא אלבומי סולו נהדרים ולמזלי יצא לי לדבר איתו ב – 2005 ומאז נשארנו בקשר טוב. האלבום האחרון שלו שיצא החודש מגולל את סיפור חייו בתקופת Spock's Beard והשיר הזה אפילו מאחד את הלהקה בפעם הראשונה מאז הפירוק. מעין Guilty Pleasure.

  9. Robert Wyatt – Just as you are 
    רוברט וויאט, המתופף המקורי של Soft Machine איבד את היכולת להזיז את רגליו אחרי שנפל מקומה רביעית במסיבה (בעקבות אלכוהול או אסיד, השמועות מגוונות). בבית החולים הוא הקליט את אלבום המופת Rock Bottom בעזרת חברים טובים (ביניהם דיוויד גילמור וניק מייסון של פינק פלויד). השיר Just As You Are לקוח מתוך האלבום הלפני אחרון שלו, Comicopera והוא פשוט שיר רומנטי, קטן ומרגש.

  10. Kevin Ayres – Stop this train
    שותפו של רוברט וויאט ללהקת Soft Machine. השיר לקוח מתוך Joy of toy ואחד משיאי האלבום בעיניי.

אפשר להאזין או להוריד את התוכנית מכאן


Read more »
8 com

מה באמת הרג את מייספייס?




במאמר שפורסם לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ב- Myspace עומדים לפטר כ – 50% מהעובדים שלהם (לאחר שבקיץ האחרון פטרו כ – 30% אחוז).
הקיצוץ הנוסף הוא בעצם עוד ניסיון של מייספייס לקצץ בעלויות עקב הרווחים הנמוכים שהחברה מציגה לאחרונה בעקבות הטראפיק שהולך ויורד ועסקת שטחי הפרסום החדשה עם גוגל שנועדה להחליף את העסקה הקודמת (אשר התבססה על תשלומים מראש) אשר מתגלה כרווחית פחות.

MySpace שבעבר הייתה אחת הרשתות החברתיות המובילות איבדה בשנים האחרונות, בעקביות מרשימה, את כל הפאסון והכוח שיוחסו לה בעבר. מאתר ש"כל אחד חייב להיות בו" היא הפכה להיות "בית קברות לפרופילים".
ב – 2005 נרכשה MySpace ע"י news corp בסכום של 580 מיליון דולר ומאז הדרך למטה הייתה תלולה.
הטענה הרווחת (שעולה גם במאמר) תולה את האשמות בהפיכתה של מייספייס ללא רלוונטית בהתפתחות המטאורית של פייסבוק. הטענה היא, כמובן, שחלק גדול מהתנועה הערה של מייספייס נדדה לטובת ה"לייק"ים של צאקברג.
אי אפשר להוציא החוצה את פייסבוק מהמשוואה, אבל האם פייסבוק אשמה בקריסתה המתמשכת של מייספייס? בעיניי, התשובה היא לחלוטין לא.

בואו נחשוב שניה על מה הייתה המהות של מייספייס. לפני השדרוג המבולבל שלה באוקטובר האחרון, הרשת החברתית הזו הייתה מבוססת על שלושה סוגי פרופילים : 1. רגיל 2. מוזיקאי. 3. צלם /במאי.
בעוד מייספייס מעולם לא הייתה רשת בלוגים ענפה ופלטפורמת הבמאים שלה מעולם לא הייתה פופולארית מדי, עיקר כוחה ומיתוגה של מייספייס הייתה מושרשת ב"פרופיל המוזיקאי" שלה. מייספייס למעשה אספה את מרבית כוחה כפלטפורמה נוחה למוזיקאים להציג את המוזיקה שלהם ברשת וזה היה שורש המיתוג שלה.

ב – 2006 פייסבוק החלה לצבור פופולאריות במהרה והחלה לנגוס בקהל הקבוע של מייספייס. בבהלה אל מול הרשת החברתית החדשה החלו מחליטי ההחלטות במייספייס בסדרה של טעויות שפוררו את כוחו של המותג המנצח, לשעבר. מייספייס מעולם לא הייתה רשת חברתית במובן בו פייסבוק היא רשת חברתית. עמודי הפרופיל היו בעיקר פלאייר למוזיקאים עם אפשרות ל"תגובות" (אשר במהרה הפכו להיות קיר ספאם אחד גדול) ומערכת הודעות אישיות בין מחזיקי הפרופילים.עם כניסתה של פייסבוק החלו במייספייס להוסיף כל מיני פיצ'רים שנראו בעיקר כחיקוי זול ולא מחדש לפיצ'רים הבסיסיים שהציגו בפייסבוק, תהליך שהחמיר עד כדי הוספת "סטטוסים" למעין פיד פנימי של כל משתמש מייספייס. שיא הבילבול הגיע באוקטובר האחרון כאשר עמודי המייספייס הפכו למעין פורטל למוזיקה וסרטים. זהו המסמר האחרון בארון הקבורה של מייספייס.

מה הלוגו הזה בכלל אומר?


במקום להעמיק ולשלוט בנישה שלהם, מייספייס הפכה מרשת חברתית עצמאית, חזקה ומובילה בתחומה (רשת חברתית למוזיקה) למתחרה במקום השני אל מול רשת חברתית חדשה בנישה חדשה. ובמשך כשנתיים וחצי רק העמיקה את הפער והמרחק בינה לבין המקום הראשון כשטוויטר ויוטיוב דוחקים אותה למקום הרביעי.

בזמן שמייספייס היתה עסוקה בלאבד את עצמה בתחרות עיקשת ולא רלוונטית מול פייסבוק, צמחה לה פלטפורמה חדשה והשתלטה על הנישה המוזיקלית. בנדקמפ.

בנדקמפ, יחסית במהרה, הפכה להיות הבית החדש למוזיקאים ברשת, כאשר היא למעשה מציעה את הפי'צרים שהפכו את מייספייס למנצחת, רק עם העמקה וחידוד של החיבור בין הפלטפורמה עצמה למוזיקאים. היא הציעה למוזיקאים להעלות את המוזיקה שלהם, לתת אותה להורדה, לעצב את העמוד כרוחם ולהוסיף את כל המידע שהם צריכים, בתוספת פיצ'ר אחד ומרכזי בעולם המוזיקה – האפשרות למכור את האלבומים / שירים שלך (עד דגש על הפורמטים השונים).

אם מחליטי ההחלטות במייספייס היו מבינים כבר בהתחלה שהבסיס למותג שלהם הוא לא "אינטראקציה חברתית" אלא "רשת חברתית מפוקסת מוזיקה" הם היו מבינים שהם בכלל לא אמורים להתחרות בפייסבוק, אלא להיות המשלימה שלה.
לדוגמא:
יוטיוב היא לא מתחרה של פייסבוק, אלא היא רשת חברתית מבוססת וידיאו
פליקר היא לא מתחרה של פייסבוק, אלא רשת חברתית מבוססת תמונות
(כמו שאינסטרגם היא לא מתחרה של פליקר, אבל זה נושא אחר).
אגב, גם טוויטר היא לא מתחרה של פייסבוק.


ככה נראית המתחרה שלכם מייספייס!

בנדקמפ לעומת זאת – היא כן המתחרה של מייספייס. בבנדקמפ ידעו מראש מה מעמדה של פייסבוק ולא רק שלא ניסו להתחרות בה, אלא מראש הם מותגו כבית למוזיקאים ונתנו את האפשרות לאינגרציה נוחה עם פייסבוק (בהתחלה דרך כפתור ה – share ולאחרונה אפילו הוסיפו את כפתור ה"לייק" לעמודים שלהם).

בהינתן לכך שלהיות מקום שני לפייסבוק זה בכלל לא אופציה, כי מקום שני תמיד ישאר רחוק מאחורה, והעובדה שבנדקמפ ביססה את עצמה בחוזקה ובבטחון בנישה המקורית של מייספייס, מייספייס מוצאת את עצמה כרגע (במיוחד אחרי המיתוג מחדש הכושל שהם הציגו באוקטובר) כלא רלוונטית באמת.

אז מה בעצם הרג את מייספייס? הבנה לא נכונה של המותג והתפזרות למלחמה בחזיתות שהיא לא הייתה אמורה להילחם בהן מלכתחילה. האובססיה בלנסות ולעקוב אחרי טרנדים שלא היא עצמה קובעת שגרמו לה להזניח את הפיתוח של נקודת החוזק העיקרית שלה ולמעשה לסרבל את המערכת של עצמה ולוותר על כל זהות עצמאית אמיתית שהייתה לה קודם. אולי אם מייספייס לא הייתה מבלה את זמנה בלהלחם בחזית הדמיונית מול פייסבוק, אולי היא הייתה מוצאת את הזמן להבין שבנדקמפ הוא האתר האמיתי שמאיים עליה כל הזמן הזה.

Read more »
0 com

זאת הייתה 2010 - חלק ה'

שבוע אחרון לשנת - 2010 וגם בדרך לסוף סדרת המיקסטייפים לסיכום השנה.

מיקסטייפים קודמים:
חלק א' - הילה דגן
חלק ב' - שלי אלעזור
חלק ג' - מיטל בן שבת
חלק ד' - רוי רגב


חלק ה' - שרין לוי



החלק החמישי וכנראה שאחד לפני אחרון של סדרת המיקסטייפים הוא של שרין לוי (פייסבוק , קול הקמפוס, עכבר אוליין) עם פלייליסט משובח ביותר שגם יכול להיות פסקול מצויין למסיבת סילבסטר הקרובה לביתכם.

להורדה - לחצו פה

לרשימת השירים:

01. Caribou - Odessa
02. Hot Chip - I Feel Better
03. Crystal Fighters - In The Summer
04. Bomb The Bass - Burn Less Brighter
05. The Drums - Me And The Moon (Twin Shadow Remix)
06. Robyn - U Should Know Better
07. Matthew Dear - Slowdance
08. Sufjun Stevens - I Walked
09. The Roots - Right On
10. Kaki King - Communist Friends
11. The Black Keys - Everlasting Light
12. Menomena - Dirty Cartoons
13. Deerhunter - Desire Lines
14. Beach House - Take Care

הזדמנות אחרונה להוריד - לחצו פה
Read more »
1 com

זאת הייתה 2010 - חלק ד'

0עוד רגע השנה נגמרת רשמית,  ועוד נשארו כמה מיקסטייפים לשחרר:


אם פספסתם את המיקסטייפים הקודמים:

חלק א' - הילה דגן
חלק ב' - שלי אלעזר
חלק ג' - מיטל בן שבת


זאת הייתה 2010 בשביל רוי רגב

החלק הרביעי בסדרת המיקסטייפים נערך ע"י רוי רגב, איש הגיטרה הנהדר של מונוטוק ורותם אור.
אם אתם לא כבר עכשיו חברים שלו בפייסבוק או מכירים את המוזיקה של מונוטוק, זה הזמן שלכם להתעדכן (לחובבי האלטרנטיבה השקטה / אווירתית ורדיוהד במיוחד).



צילום: נועה מגר (האחת והיחידה)
את המיקסטייפ אפשר להוריד פה.

רשימת שירים:



01. Diamond Rings - Wait & See
02. Grinderman - Hyper Worm Tamer (UNKLE remix) 
03. flying lotus - table tennis (ft. laura darlington) 
04. Sufjan Stevens - Impossible Soul 
05. Gil Scott Heron - I'm New Here 
06. Arcade Fire - We Used To Wait
07. Neil Young - Walk With Me
08. MGMT - Brian Eno
09. Ratatat - Party With Children
10.The Black Keys - Tighten Up
11.Holy Fuck - Latin America
12. LCD Soundsystem - I can change
13. Kanye West  - Runaway  






ועוד הזדמנות להוריד את המיקסטייפ - הורידו פה
Read more »
2 com

זאת הייתה 2010 - חלק ג'

מיקסטייפים קודמים:
1. חלק א' - הילה דגן
2. חלק ב' - שלי אלעזר

חלק שלישי בסדרת המיקסטייפים לסיכום שנה שייך לבחורה שחיה את כל זה מקרוב.

מיטל בן שבת  (פייסבוק , טוויטר) , שהייתה העורכת / מגישה של תוכנית "מאסטרמיינד" והייתה הבת זוג לתקלוטים שלי לאורך הרבה מאוד זמן עשתה השנה רילוקיישן קל ללונדון.

כן כן, בזמן שאנחנו מזהים את דב נבון על אפניים בקינג ג'ורג' היא גרה לה כמה בתים מפיט דוהארטי (זה לא צורת ביטוי...) . חוץ מהמיקום המצויין שלה, יש לה גם טעם אדיר במוזיקה והיא אחת הבחורות המעודכנות ביותר שאני מכיר.

את המיקסטיייפ אפשר להוריד פה



ואת רשימת השירים אפשר לראות פה למטה:

01. kanye west - dark_fantasy
02. Yuck - Suicide Policeman
03. The Drums  - Book of Stories
04. Mark Ronson feat. Ghostface Killah - Lose It In The End
05. hot_chip-brothers
06. Arcade_Fire - Mountains_Beyond_Mountains
07. ariel pink-round and round
08. Blur -  Fools Day
09. joanna newsom jackrabbits
10. MGMT - Siberian-Breaks
11. admiral radley-i heart california
12.Everybody Was in the French Resistance - Walk Alone
13. LCD Soundsystem - Home

בונוס:

14. Twin Sister - I Want A House
15. Idiot Glee - happy day


גם אם שכחתם להוריד אותו קודם.. גם עכשיו אפשר להוריד אותו מפה
Read more »
1 com

זאת הייתה 2010 - חלק ב'


דצבמבר ממשיך וככה גם סדרת המיקסטייפים לסיכום 2010.
למי שפספס את החלק הראשון ואת ההסבר לסדרת המיקסטייפים:
 זאת הייתה 2010 - חלק א' (מיקסטייפ סיכום שנה של הילה דגן)


2010 ע"פ שלי אלעזר



המיקסטייפ השני בסדרה נרקח ונערך ע"י שלי אלעזר הנפלאה ( מהר לחפש אותה בטוויטר או בפייסבוק) . אל תעצרו מבעדכם גם להגיע לבלוג שלה - מונומליציה (שימו לב לסדרת הפוסטים "וידויים מהשורה הראשונה").
גם הפעם החוקים היו אותם חוקים פשוטים : עד 13 שירים שיצאו בשנת 2010 ורק להקות מחו"ל.

את המיקסטייפ אפשר להוריד פה את רשימת השירים אפשר לקרוא למטה:


01. Japandroids - younger us
02. Band of horses - laredo
03. Arcade fire -suburbs
04. Vampire weekend - white sky
05. Broken social scene - all to all
06. How to dress well - lover's start
07. Cee lo green - Fuck you
08. Eminem - almost famous
09. Eux autres - go dancing
10. Hole - skinny little bitch
11. MIA - Born free
12. The dead weather - Gasoline

רציתם לקרוא את הרשימה לפני שהורדתם? הזדמנות שנייה להוריד






Read more »