כן, כן.... כן?


Yeah, Yeah, Yeahs - It's Blitz


מאז התיכון יש לי חבר טוב (אני לא אפרט את שמו מצנעת הפרט) שתמיד היה אנרגטי, בלתי צפוי עםם כל מיני גחמות ופסיכוזות שונות. כל ערב איתו היה יכול להתחיל בבר שקט בכפר סבא ולהיגמר בחורבה ישנה בחיפה עם ארגז בירות. הוא היה קצת לא יציב, אבל היה ברור שכל רגע במחציתו זה חוויה. ראיתי אותו שוב לפני כמה חודשים, הוא לומד בימינו ולוקח רטלין בשביל הריכוז. המפגש התחיל בפאב מנומנם ברעננה ונגמר על ספסל עם בקבוק נסטי אפרסק מול הבית. מבינים את הכיוון?


משהו דומה קרה לyeah, yeah yeahs בין האלבום הקודם המצוין Show your bones (אני מתעלם לרגע מהאי פי המגניב Is Isׂ) לאלבום החדש It's Blitz. קרן או שפעם האמינה שהיא יותר גדולה מהסאונד הפעם משתלבת בדיוק לתוכו, בלי יציאות מפתיעות, בלי העזות. רטלין.


It's Blitz נפתח כשמו, ריף סינטי מלוכלך אבל קונבנציונאלי ותיפוף מהיר אליו יצטרפו גניחותיה של קרן או שמתחילות טוב ונגמרות כמעט כקולות רקע. השיר הממשיך Heads will roll לא עושה צעד ענק מעבר ואף מתחפר יותר במאין נישת אייטיז עם הפקה של היום, מבססים את האלבום עם דגש על קלידים ותופים שלא מנסים לעשות מעבר.

Dull life הוא דווקא אחד הקטעים המגניבים באלבום לעומת שמו, אבל גם הוא מתקשה להגיע לשיאים מלבד הפזמון. Skeletons הוא שיר טוב במקום רע. זהו אחד השירים ששומעים בנסיעה בלילה, מאין שיר שנועד להגיע לקראת סוף האלבום, לקפל שולחנות, ליישר מושבים ולהתכונן לנחיתה, במקום זה, הוא ממוקם כשיר מס' 4. Runaway שהוא גם שיר יפיפה מתחיל בפסנתר מינימליסטי ואוסף סביבו מומנטום (אגב, אם השיר היה נשאר בפורמט פסנתר ושירה, הוא יכול היה להיות שיר של הדרה לוין לדעתי וזו מחמאה לשני הצדדים המעורבים בעניין).

להגיד שזהו אלבום רע זה כנראה לעשות עימו עוול, אבל אין ספק שה Yeah Yeah Yeahs עשו החלטה מאוד רצינית שהם רוצים מעבר לקליפ באמטיוי, אלא יותר אייטם בפריים טיים. קשה לשמוע דברים מאלבום כמו Fever to Sweat ולהבין איך הלהקה פשטה מעצמה כמעט כל סימן היכר תוך פחות משלושה אלבומים. אפשר לבוא ולטעון שזוהי תיאוריית הקונספרצייה הגדולה של להיות חתומים בmajor label ואפשר לטעון שזו מאין תקופה כזאת. אבל כל אלו לא משנים את העבודה שהאלבום הגיע בבליץ, ויעלם באותה מהירות.

2 תגובות:

ניימן | 25 במרץ 2009 בשעה 12:33

מצחיק. בתור מי שלא היה חובב גדול של היאה-יאה-יאז עד עכשיו, אולי דווקא האלבום החדש יגרום לי לשנות את דעתי עליהם?

מצד שני, לאור הביקורת סביר להניח שלא אאזין לו..

Lonely Boy Records - artist's Public Relations and Represntation | 30 במרץ 2009 בשעה 22:55
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

הוסף רשומת תגובה