האיש שחילל את האפוקליפסה

Current 93 - How i devoured the apocalypse balloon





הפוסט הזה היה אמור להיות מוקדש לאלבום החדש והכפול של Porcupine tree, אלבום נהדר וראוי, אבל ברגע האחרון הוא נדחה לשבוע הבא בעקבות אלבום כפול של להקה אחרת – Current 93.


Current 93 נכנסו לחיי בעקבות המלצה של סטיבן ווילסון על האלבום שלהם All the pretty horses. אחרי פסקה נלהבת על עבודתו של דיוויד טיבט הבנתי שזה משהו שכדאי לתת לו צ'אנס ראוי. בעמוד הבית האפלולי היו שני שירים להורדה בחינם (הרבה לפני שזה היה טרנדי באיזושהי צורה). הראשון מתוכם היה "I'm The One". שיר רפאים , בקול של ילדה קטנה וחיוורת, שלא לומר רוח.
באוויר החדר היה אפשר לשמוע את קריאת הרוחות שסביבה ולהבין שמשהו בסיטואציה ממש לא בסדר, כשהיא מספרת על היותה קרובה לישו הצלוב ברגעים האחרונים לחייו. הקול שלה רודף את הסיפור ואת צלילי הרקע שנבנים לתוך סיפור רפאים. השעה הייתה שלוש בבוקר והייתי בין מרותק למפוחד מהצלילים שבוקעים מתוך הרמקולים הקטנים של המחשב.

How I Devoured The Apocalypse Balloon הוא אלבום הופעה כפול, אשר הוקלט בכנסיה האנגליקנית ע"ש ג'ורג' הקדוש, אי שם ב- 2004. רקע מושלם ל"פולק האפוקליפטי" (כן, זאת הגדרת הז'אנר) של דיוויד טיבט וחבריו. הדיסק הראשון מורכב מחומרים יחסית חדשים (לאותה תקופה – מאז יצאו יותר מ 12 רליסים חדשים) והדיסק השני מכיל בעיקר קטעים מקטלוג העבר.

טיבט, המוח מאחורי ההרכב והיחיד שמופיע בכל ההוצאות של הלהקה מוקף בהופעה בחברים שונים. פסנתר נוגה, גיטרה רדופה, צ'לו לוחש, כל אלו מלווים את קולו המרחף, המנבא והזועם של טיבט, מצמרר את העור ותופס את האוזן כמו דמות שחומקת בקצה שדה הראייה.

הליריקה של Current 93 תמיד הייתה כבדה ואפלה. נעוצה בשורשים העמוקים של הדתות השונות, במיתוסים עליהן הן מבוססות והמיתוסים אותן הן יוצרות. מלהטט בין אובססיה לחיים למוות, השירה האפלולית של וויליאם בלייק, סיפורי רוחות שונים מהמאה ה- 19 ותחושות שונות שהוא נתקל בהם ומצליח לבטא אותם באופן כ"כ חד, ציני ומנוכר.

ההופעה הכפולה מכילה עיבודים קצת שונים מההקלטות המקוריות, בעיקר בחומרים המוקדמים, אך עדיין מספקת אווירה כ"כ מדויקת, של אולם חשוך כשאור הערב משקיף מהחלון, וכמה עשרות מאזינים אדוקים יושבים ומאזינים לקולו המרתק של טיבט, מטיף להם, לוחש להם, מפתה אותם לעולם שלו. והרוח מסביב נהיית קרה יותר ויותר, וקירות האבן נהיים חשוכים יותר כשהפסנתר מוביל אותם לבית המטיף המטורף שרואה יותר מכולם. האלבום הזה קורה בסיטואציה קצת שונה מהעולם שאנחנו מכירים. האלבום הזה מתקיים צעד אחד אחרי שהעולם שלנו כבר נחרב.

0 תגובות:

הוסף רשומת תגובה