ג'נסיס - trespass (חלק 1)
"Looking for someone, I guess I'm doing that,"המשפט הפשוט אבל הכול כך גלובאלי הזה פותח את האלבום השני של ג'נסיס, Trespass ואת הקריירה של הלהקה כולה. האלבום הראשון from Genesis to revelation אף פעם לא נחשב לממש אלבום של הלהקה ולרוב מסוכם בשורה אחת בדיסקוגרפיה של הלהקה, מה שהופך את Trespass לאלבום ה"ג'נסיסי" הראשון.
1970, השנה שבה יוצאים אלבומים גדולים של אמני פרוג כמו אלבום הבכורה של ELP, Atom heart mother של פינק פלויד, In rock של Deep Purple והאלבום הראשון של בלאק סאבת', חברי להקת ג'נסיס מנגנים באולפן, עושים חזרות, מסתכלים על הפוסטר הענק עליו מתנוסס הדיוקן העצמי של חברו הטוב של רוברט פריפ ,ברי גודבר, אשר מקשט את האלבום הקלאסי In the court of the crimson king ומדמיינים את עצמם מיישמים את החלום המוזיקאלי שלהם.
הלהקה, אז מורכבת מפיטר גבריאל, טוני באנקס, מייק ראטפורד, ג'ונתן מייאהו ואנתוני פיליפס, הקליטה את האלבום באולפני Trident הלונדוניים בתוך מספר ימים, אך עוד לפני צאת האלבום כבר פורשים שניים מחבריו – מייאהו ופיליפס.
ג'נסיס תמיד נעים בין העדינות והשקט לבין מאסיביות מאיימת. הקול של גבריאל יוצא מעמקי הבטן, ממעמקי הלב והרגש בעדינות תהומית. הוא מטפל במילים בתקווה ובעדינות של כפפי משי עד שנכנס התיפוף האגרסיבי של מייאהו, והגיטרה הסוררת של פיליפס, הקלידים של באנקס הם מחושבים, לא תוקפניים אבל מאסיביים, משאירים את שאר הכלים להתגונן לעומתם.
Trespass הוא אלבום שנכתב ע"י בוגרי פנימיית צ'רטהאוס הבריטית. פנימייה קרה וקשוחה של המעמד הגבוה והמכובד שלא משאיר מקום להתרפקות רגשית וישירה אלא לגינונים ולשפה גבוהה, מה שניכר בטקסטים של האלבום לכל אורכו כאשר הרגשנות של אהבה וחיפוש עצמי מוסתר ע"י פסטורליות, חזיונות של מלאכים והרים לבנים. גם כשגבריאל שר שהוא מחפש אחר מישהו, הוא מגבה את המשפט עם היסוס, "כנראה שזה מה שאני עושה". אהובתו שאינה מחזירה אהבה הופכת ליער שאי אפשר למצוא בו את העצים ואלוהים איבד את אמונו באדם ממזמן.
בסוף הפסטורליות השקטה, הרגשות המאופקים מתפרצים לתוך היצירה שהפכה באותם השנים ליצירת הדגל של הלהקה, The Knife. יצירה עוצמתית, תוקפנית שמתאפיינת בקלידים אימתניים וגיטרה שמשחיזה את עצמה מתו לתו. שיר על מנהיג שסוחף את חייליו למלחמה עקובה מדם.
Tell me my life is about to begin
Tell me that I am a hero,
Promise me all of your violent dreams
Light up your body with anger.
הזעם נוטף מהשיר הזה ומתלהם לתוך קריאת קרב נסערת. הסכין של ג'נסיס חותכת את השקט ומפרה את השלווה שהלהקה משרה עלינו לאורך האלבום. המלחמה והזעם אינם מתווכים כמו שאהבה ובדידות מתווכים על ידי הרהורים, הוא נשפך בישירות על המאזינים ולתקופה ארוכה כבש אותם לחלוטין כשהשיר הפך להיות המנון להדרן בכל הופעות הלהקה.
בפגישה עם הלהקה, מראה המעצב פול וויטהוד את העטיפה לאלבום. תמונה של מלך ומלכה מסתכלים דרך חלון הטירה שלהם לעבר הנוף הירוק המישורי למעט הרים ספורים. תוך כדי שהוא מציג את העטיפה המיועדת מרים וויטהוד סכין, נועץ אותה בקו השמיים הכחולים וגורר אותה לאורך הציור ובכך ממחיש את הסכין שסוגרת את האלבום ומנפצת את החלום האידילי אך משאירה אותו מספיק שלם כדי לדעת איך נראית השלמות.
לצפייה:
The knife
looking for someone
רשומות
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה